ירשת את המשק כבן ממשיך? עליך לפצות את אחייך 

כידוע, הזכות בנחלה הינה זכות העוברת בירושה. יחד עם זאת, ישנה מגבלה לזכות הירושה המופיעה בהסדר בין הבעלים של המשק ומנהל מקרקעי ישראל (חוזה החכירה).

המגבלה המשמעותית בחלוקת עיזבון, אשר בעקבותיה עולים מספר התביעות בסוגיית "בן הממשיך" במושבים, הינה מדיניות מנהל מקרקעי ישראל שלא לאפשר לפצל נחלות. מדיניות זו נקבעה תחת ההנחה כי חלוקה של נחלה למספר יורשים עלולה לפגוע בקיומו של המשק החקלאי ו/או בקיומו של המבנה החברתי כאגודה שיתופית. 

נוכח ההגבלה בחלוקת המשק, בעלי המשקים עושים  מאמצים, טרם הגיעם לגיל 120, להסדיר את חלוקת עיזבונם  לרבות משקיהם בחלוקה שווה ככל הניתן בין יורשיהם. אך למרבה הצער, ניכר כי מאמציהם הינם לשווא, עת הקבוע בחוזי החכירה גובר על הקבוע בצוואת בעלי הנחלות.

יחד עם זאת, ניתן לראות מגמה בפסיקה לפיה, היורשים שאינם זוכים בחזקה בנחלה ולא ימונו כ"בן ממשיך" יזכו בפיצוי וזאת בהתאם לחוזה החכירה ולסעיף 114 לחוק הירושה, תשכ"ה - 1965 לפיו, המשק החקלאי , יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון. (תמ"ש (תל-אביב-יפו) 25620/01 - ישמח שמואל ואח' נ' סוקול אריה)

בצורה זו מתאפשר השוויון אליו שואפים בעלי המשק להגיע בעת חלוקת עיזבונם.

יש לציין כי זכויותיהם של חברי המושבים במשקיהם משתנים ממושב למושב עת ההסדרים המשפטיים בנוגע לאדמות המושבים בישראל אינם אחידים

הזכויות הנלוות לכל משק תיבחנה בהתאם לחוזה החכירה שנחתם עם מנהל מקרקעי ישראל /הקרן הקיימת לישראל.

מאמר זה נכתב על ידי עורכת הדין יעל פרי

רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או כתחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד, ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.